מבחן טי (t-test): להשוות ממוצעים ולגלות הבדלים אמיתיים

הרבה שאלות מחקריות, בניגוד למבחן חי-בריבוע העוסק בשכיחויות וקטגוריות, נוגעות לממוצעים של משתנים רציפים: האם תרופה מסוימת מורידה בממוצע את לחץ הדם? האם משך ההיריון הממוצע שונה מהערך המקובל? האם תינוקות של אמהות מעשנות שוקלים בממוצע פחות? בכל השאלות הללו הכלי הסטטיסטי המרכזי הוא מבחן טי (t-test), שפותח בתחילת המאה ה-20 על ידי וויליאם גוסט (שפרסם תחת השם הבדוי "Student") כדי להתמודד עם מדגמים קטנים שבהם סטיית התקן של האוכלוסייה אינה ידועה.

הרעיון המשותף לכל סוגי מבחן הטי הוא בדיקת ההבדל בין ממוצעים ביחס לשונות שבתוך הנתונים עצמם: הבדל גדול בממוצעים, יחד עם שונות קטנה בתוך כל קבוצה, מעיד על כך שההבדל כנראה אמיתי ולא מקרי. בפרקטיקה המחקרית מבחינים בין שלושה מצבים עיקריים.

1. מבחן טי למדגם יחיד (One-Sample t-test)

מבחן טי למדגם יחיד משמש כאשר יש לנו מדגם בודד, ואנו רוצים לבדוק האם הממוצע שלו שונה באופן מובהק מערך תיאורטי או מקובל מראש. הוא עונה על השאלה: האם המציאות שאנחנו מודדים שונה ממה שהיינו מצפים לו?

2. מבחן טי לזוג מדגמים בלתי תלויים (Independent-Samples t-test)

מבחן טי לזוג מדגמים בלתי תלויים משמש כאשר יש לנו שתי קבוצות שונות ונפרדות של נבדקים (למשל, קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת), ואנו רוצים להשוות בין הממוצעים שלהן. חשוב להדגיש: מדובר בשני מדגמים בלתי תלויים, כלומר אנשים שונים בכל קבוצה, ולא באותם אנשים שנמדדו פעמיים.

3. מבחן טי לזוג מדגמים תלויים (Paired-Samples t-test)

מבחן טי לזוג מדגמים תלויים, המכונה גם "מבחן טי מזווג", משמש כאשר שתי מערכות המדידה קשורות זו לזו: בדרך כלל אותם נבדקים בדיוק, שנמדדו פעמיים (למשל, לפני ואחרי טיפול), או זוגות שנבחרו בכוונה להיות דומים ככל האפשר. המבחן בוחן את ההפרש בין שתי המדידות בכל זוג, ולא את שתי הקבוצות בנפרד.

כיצד משתמשים בטבלת התפלגות טי?

לאחר חישוב ערך הטי (t) של המדגם, יש להשוות אותו לטבלת התפלגות טי כדי לקבוע האם התוצאה מובהקת סטטיסטית. גם כאן נדרשים שני נתונים מרכזיים: ראשית, רמת המובהקות (α) הרצויה (בדרך כלל 0.05). שנית, דרגות החופש (df), המחושבות באופן שונה עבור כל אחד משלושת סוגי המבחן: במדגם יחיד ובמדגם מזווג df שווה למספר התצפיות פחות 1, ואילו בשני מדגמים בלתי תלויים df מחושב לפי סכום הגדלים של שתי הקבוצות פחות 2. ההצלבה בטבלה בין שורת דרגות החופש לטור רמת המובהקות נותנת לנו את "הערך הקריטי". אם ערך הטי המוחלט שחישבנו גדול מהערך הקריטי - התוצאה מובהקת וההבדל בין הממוצעים כנראה אינו מקרי.

סיכום

מבחני הטי, על שלושת סוגיהם, הם מהכלים הנפוצים והשימושיים ביותר במחקר המדעי כאשר עוסקים בממוצעים ובנתונים רציפים. מבחירת התרופה שתעבור למחקר קליני נרחב יותר, ועד להבנת ההשפעה של אירוע חד-פעמי על קבוצת נבדקים - מבחן הטי הנכון, שנבחר בהתאם למבנה הנתונים (מדגם יחיד, שני מדגמים בלתי תלויים, או זוג מדגמים תלויים), מאפשר להסיק מסקנות סטטיסטיות מוצקות מתוך נתונים גולמיים.

מקורות ומאמרים מדעיים מקוריים: